מארז תענוגות הסתיו מארז הכולל שני יינות עונתיים ואת הספר פרוטלנדס, או: שיגעון נשגב מאת לואיזה מיי אלקוט, במחיר 100 ש"ח (במקום 205), ובמהדורה מוגבלת ל־40 מארזים בלבד.

הסתיו הישראלי אמנם לא תמיד מתנהג כמו סתיו, אבל לעונה ההפכפכה והקצרה הזאת שמורים תענוגות משלה: יין אדום יווני, שאפשר לשתות צונן כשהימים עוד חמים, או בטמפרטורת החדר כשהערבים מתקררים, ולצידו ספרות אמריקאית, הומור משובח וקצת שיגעון אוטופי.

אגיורגיטיקו הוא אחד מזני הענבים האדומים האהובים ביוון, ועל פי המיתולוגיה, הרקולס חגג את ניצחונו על האריה מנמאה בשתיית יין מהזן הזה. מכאן גם כינויו, "דמו של הרקולס".

היין מורכב מ־95% אגיורגיטיקו ו־5% מלבק. צבעו סגלגל, גופו בינוני, והוא שופע ניחוחות של תותים, פטל ונגיעה של שוקולד. יין פריך, אך בעלת רעננות ורוך.

היין נולד משיתוף פעולה בין יקב מילונס, שבאזור אטיקה ביוון, לבין חברת מלבק & קו. היכרות רבת שנים עם הכרמים, האקלים והזנים המקומיים הולידה את הרעיון ליצור בלנדים ים-תיכוניים במיוחד לאוהבי היין בישראל. חודשים של טעימות, ניסויים ודיוק הפרופורציות הובילו ליצירת יין המבטא את אופיו הייחודי של האזור.

ולצד היין, קצת שיגעון אוטופי.

לפני שכתבה את "נשים קטנות", לואיזה מיי אלקוט הייתה ילדה בת עשר שנקלעה לניסוי חברתי מטורלל. אביה, פילוסוף ומחנך רדיקלי, הקים במסצ'וסטס את "פרוטלנדס", קומונה אוטופית שביקשה לברוא גן עדן עלי אדמות. חבריה ויתרו על רכוש, התנזרו ממאכלים מן החי וחלמו על חיים של טוהר והרמוניה. אלא שבין הדיונים הפילוסופיים והחזונות הנשגבים, איש כמעט לא טרח לעבד את האדמה. בתוך שבעה חודשים הקומונה קרסה.

שלושים שנה מאוחר יותר חזרה אלקוט אל החוויה וכתבה את "שיגעון נשגב", סאטירה שנונה ומצחיקה להפליא על אידיאליסטים המבקשים לתקן את העולם, אך מתקשים להתמודד עם הרעב, מטלות הבית והחורף המתקרב.

היוונים הקדמונים חיפשו את האלים, האוטופיסטים של אלקוט חיפשו את גן העדן. אנחנו מציעים להסתפק בתענוגות הקטנים של הסתיו: ספר טוב, כוס יין, ורצוי גם קצת זמן ליהנות משניהם.