"אישה בגוף של גבר שמתלבש כמו אישה.

אדם השרוף בגוף חדש מתחכך באחותו עד שהיא מבקשת עוד.

נזירה מתאבדת כדי לקבל גוף חדש ולהפוך לכומר.”

"גופי הקיץ" מאת מרטין פליפה קסטנייט מזמין אותנו לעולם שאינו רחוק מכאן, בו אפילו למתים יש מה לומר. המוות אינו סוף אלא רק שלב נוסף, ותודעות של מתים זוכות לחיים חדשים בגופים שאינם שלהם. רמירו, גבר שמת לפני שנים, חוזר לעולם בגוף של אישה שמנה ושונה לחלוטין ממי שהיה. בין חיי המשפחה שכמעט שכחה אותו, לרשת האינטרנט בה המתים עדיין "צפים", הוא מנסה למצוא את מקומו מחדש.
קסטנייט, הסופר הארגנטינאי הצעיר ביותר שתורגם לאנגלית, כותב מדע בדיוני הומניסטי, ומציע גישה רעננה לנושאים פילוסופים וסוציולוגיים, החוקרים את שאלות המוסר וההשלכות החברתיות והרגשיות של טכנולוגיה המתערבת באופן כה עמוק בקיום האנושי. "גופי הקיץ" עוסק בשפה נהירה במורכבות של זהות, גוף, זיכרון, אהבה ומשפחה, במציאות עתידנית שאינה בלתי אפשרית, ומבקש מאיתנו לשאול שאלות על מי שאנחנו, על מה שאיבדנו, ומה שעדיין נותר לנו.