לפני שהפך לאחד הקולות הספרותיים המופתיים והמזוהים ביותר של המאה העשרים, פדריקו גרסיה לורקה היה ילד בכפר אנדלוסי קטן.

בכפר השקט שב לורקה אל פוּאֵנטֶה ואַקֵרוֹס ואל ערבות גרנדה, בחיפוש אחר הילד שהיה. הוא חוזר אל הרועה הזקן שסיפר אגדות, אל משחקי הילדות, אל חבריו העניים מבית הספר, אל האהבה הראשונה ואל צלילי הפעמונים שליוו את החיים ואת המוות. כל רגע בטקסט נדמה כזיכרון פרטי, אך תחת ידו של לורקה הוא הופך חושי וארצי; כל רגע יומיומי זוהר לפתע בעוצמה של מיתוס.

שנים לפני כתיבת יצירות המופת הנודעות שלו, לורקה מגלה בפרוזה מוקדמת זו את כוחו הגדול ביותר: היכולת להפוך חיים נשכחים לממשיים עבור הקורא, לזקק אותם לכדי שירה.

המהדורה העברית רואה אור תשעים שנה לאחר הירצחו של לורקה בידי הכוחות הפשיסטים שלחמו לצד פרנקו במלחמת האזרחים בספרד, ומלווה באחרית דבר מאת ד"ר אריקה מחיה, מתרגמת וחוקרת יצירתו של לורקה. אין דרך טובה יותר לפגוש את גדול המשוררים הספרדיים מאשר לחזור איתו לכפר שבו הכול התחיל.